Benjamin ben Judah of Rome (c. 1290-1335), a member of the prominent Bozecco family, was a Biblical exegete, grammarian, and philosopher.
He was the disciple of Joab ben Benjamin ben Solomon.
Although his activity lay in the fields of exegesis and grammar, Dov Yarden [he] argues that the poet Immanuel of Rome represents him as an accomplished scientist and philosopher.
[1] הָיָה יְהוּדָה גּוּר אַרְיֵה בְּאַחַת מִן הֶעָרִים וְאִתּוֹ לְחֶבְרָתוֹ אֶחָד מִבְּנֵי הַשּׂרִים וְלוֹ יָד וָשֵׁם בְּכָל אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים בִּנְיָמִין שְׁמוֹ בַּעַל מִדּוֹת נִכְבָּדוֹת וְלוֹ בְּכָל חָכְמָה עֶשֶׂר יָדוֹת הוּא הָיָה אֲבִי כָּל חָכְמֵי הַמִּסְפָּר וְהַתִּשְׁבֹּרֶת וְרִאשׁוֹן לְמִקְרָא וּלְמָסֹרֶת וּלְמַעֲלוֹתָיו וּלְחָכְמוֹתָיו אֵין מִסְפָּר וְאִישׁ לֹא יִרְאֵהוּ בְעֵינָיו לֹא יַאֲמִין כִּי יְסֻפָּר This article incorporates text from this source, which is in the public domain: 1901 Jewish Encyclopedia